הוכחת נכות רפואית בעקבות תאונת דרכים

כיצד להוכיח קיומה של נכות רפואית אצל אדם שנפגע בתאונת דרכים?. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינו חוק סוציאלי במהותו. היינו, חוק שנועד להיטיב עם נפגעי תאונות הדרכים, בין השאר, על ידי קיצור משך הדיון בתביעות הפיצויים המוגשות לבתי המשפט על ידי אותם נפגעים. בשונה מתביעת נזיקין רגילה, במסגרתה נדרש כל אחד מהצדדים בתורו להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית משפטית לצורך הוכחת קיומה של נכות רפואית אצלו, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שהדרך היחידה להוחת קיומה של נכות הינה באמצעות מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. במקרה כזה, המומחה הינו נייטרלי ונאמן אך ורק לבית המשפט ולא למי מהצדדים, ועל-כן, חוות דעתו הינה בהכרח אובייקטיבית. תנאי מקדמי למינויו של מומחה מטעם בית המשפט הוא קיומה של "ראיה לכאורה" לנכות. במלים אחרות, על התובע לשכנע תחילה את בית המשפט כי קיים סיכוי לכך, ולו קלוש, שנותרה אצלו נכות צמיתה בגין התאונה.

דרך נוספת להוכחת קיומה של נכות רפואית במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, היא באמצעות הסתמכות על קביעתה של הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי. אדם שנפגע בתאונת דרכים שהיא גם "פגיעה בעבודה" כהגדרת מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, זכאי להיבדק ע"י הועדה הרפואית של נפגעי עבודה אשר מחליטה האם נותרה אצלו נכות רפואית בגין התאונה ואת שיעורה.

החלטת הועדה הרפואית של נפגעי עבודה מהווה "קביעה על פי דין" המחייבת הן את הנפגע והן את חברת הביטוח. במקרה כזה, בית המשפט מסתמך על קביעתה של הועדה הרפואית ואין הוא נדרש עוד למנות מומחה רפואי מטעמו. מדובר במנגנון ייחודי לחוק הפיצויים שנועד כאמור לזרז ולייעל את הדיון בתביעות הפיצויים המוגשות על פיו. מכאן, ישנה חשיבות מכרעת לקביעתה של הוועדה הרפואית שכן קביעתה יכולה להשליך על גובה הפיצוי הכספי לא זכאי הנפגע. באופן כללי, ככל שהוועדה קובעת נכות רפואית גבוהה יותר, זכאי הנפגע לפיצוי גבוה יותר.

חשוב לציין כי המידע המוצג הינו חלקי וכללי ביותר, ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי מחייב. כל מקרה ונסיבותיו המיוחדות.